תחשבו על זה – אם הגוף יודע במהירות רבה מאד לגייס את עצמו למצב של דריכות וחרדה – אז חייבת להיות דרך שבה הוא יודע גם להחזיר את עצמו לרגיעה. אז כן…בגוף יש ממש "כפתור הרגעה". נכון שהוא לא מהיר כמו האופן שבו אנחנו נכנסים לחרדה אבל שימוש נכון בגוף בהחלט יכול להחזיר את הגוף לאיזון ורגיעה. איך? דרך צינור תקשורת מרכזי ועוצמתי במיוחד: עצב הואגוס הידוע גם בשם כ"העצב הטועה".
עצב הואגוס הוא העצב הארוך ביותר בגוף האדם. הוא מתחיל בגזע המוח, עובר דרך הצוואר, בית החזה והריאות, וממשיך עד ללב ולמערכת העיכול. בגלל המסלול הנרחב והמסועף שלו, הוא משמש כצינור תקשורת פנימי מהיר וישיר בין המוח לבין האיברים הפנימיים החיוניים ביותר שלנו.
איברים מרכזיים אותם מעצבב עצב הואגוס?
- המוח: ויסות מרכזים רגשיים, תהליכים קוגניטיביים ומצבי רוח.
- הגרון ומיתרי הקול: השפעה על תדר הקול, הדיבור, הוויברציות הקוליות והנשימה.
- האוזן: עצבוב עורפי וחיצוני, כולל שקע אפרכסת האוזן העליונה.
- הריאות: שליטה בדפוסי הנשימה.
- הלב: ויסות קצב הלב במנוחה ומדד השונות בקצב הלב.
- מערכת העיכול: ניהול תהליכי עיכול, תנועתיות המעיים וספיגת רכיבים תזונתיים.
עצב הואגוס ומערכת העצבים הפאראסימפתטית
עצב הוואגוס הוא ממש מנוע ההפעלה המרכזי של מערכת העצבים הפאראסימפתטית – זו מערכת הרגיעה של הגוף (Rest and Digest). זו המערכת שמשדרת לגוף אותות רציפים של ביטחון. כשאין איום המערכת הזו דואגת להאטת וויסות קצב הלב, נשימה סדירה וניהול עיכול תקין. כשהמערכת הפאראסימפטית מאוזנת – קל לגוף לחזור ממצב של סטרס למצב של רגיעה.
מערכת העצבים הפרסימפתטית בהובלת עצב הוואגוס מאפשר לגוף לחזור לאיזון, מנוחה, התאושות, פרסקפקטיבה קוגנטיבית הגיונית, היא מחזירה את המערכת הפיזיולוגית למצב שגרה וביטחון מאטה דופק ומסדירה נשימה.
הבשורה הגדולה על עצב הואגוס! 20:80!
אני ממש חושבת שזה הgame changer הכי משמעותי שאם מבינים אותו, הפרספקטיבה להרגעה של חרדה משתנה. עצב הוואגוס פועל לפי חוק ה-80:20: כ-80% מסיבי העצב שבו נעים מלמטה למעלה, כלומר מעבירים אותות מהגוף, מהלב וממערכת העיכול מעלה אל המוח, ורק כ-20% מהסיבים מעבירים הנחיות מהמוח מטה אל הגוף.
מה זה אומר בתכל'ס? שהגוף שלנו לא רק "חייל" שממלא פקודות של המוח. המוח מקשיב כל הזמן לאותות שעולים מהגוף: מהנשימה, מהבטן (עיכול), מקצב הלב וממתח השרירים, ולפי זה מפרש את המציאות ומחליט אם אנחנו מסכנה או בטחון. זו הסיבה שאי אפשר פשוט "להסביר" לחרדה לחלוף דרך המחשבות בלבד; כשהגוף משדר מצוקה, המוח מאמין לו. כדי להרגיע את המוח, אנחנו חייבים להשתמש בשפה שהוא באמת מבין – שפה סומטית (גופנית), שמתחילה בהרגעת הגוף עצמו.
טון ואגאלי והקשר לחרדה
המושג "טון ואגאלי" (vagal tone) מוגדר כמדד ליכולת של מערכת העצבים הפרסימפתטית להחזיר את הגוף למצב של רגיעה ואיזון לאחר חשיפה לאירוע מלחיץ. הטון הוואגאלי הוא לא תכונה קבועה מראש! ז"א שניתן לחזק ולשפר אותו באופן אקטיבי.
כשמתפתח טון ואגאלי ירוד (Low Vagal Tone), המערכת הפרסימפתטית מתקשה לבלום את עוררות היתר הסימפתטית (חרדה), הגוף והנפש מגיבים בדריכות מתמדת, חרדה כרונית, תגובתיות מהירה ולא מווסתת, הפרעות עיכול, מחשבות קטסטרופליות, ניתוק סומטי ורגשי, הפרעות שינה ועייפות כרונית.
למה כדאי להבין את הפיזיולוגיה?
ההבנה של המנגנון הפיזיולוגי של עצב הואגוס מאפשרת לנו להביט על תופעות של חרדה ודריכות לא כאל "כשלון אישי", אלא כאל תגובה עצבית שמבקשת לווסת את עצמה. יותר מזה – אפשר בהחלט לעזור לגוף להתווסת ולחזור לאיזון! תוכלו למצוא פה תרגילים שמסייעים להעיר את המערכת הפאראסימפטית שמסייעת לגוף לחזור לרגיעה.





